שלום חברים, מוגשת בפניכם שיחתו של החכם פרופסור יוסף בן שלמה על פרשת ויחי
על ברכת יעקב, יחסי יוסף ואחיו ויצירתו של תומס מאן
ראשי הפרקים של השיחה מאת אוריאל חרל"פ.
ראשי פרקים:
- יעקב קורא ליוסף ומשביע אותו שיקבור אותו בארץ ישראל. מתוך דבריו עולה שאין זה רצון אישי שלו להגיע לארץ אלא רצון ביחס לצאצאיו שישובו לארצם אחוזת עולם.
- כשיעקב מדבר עם יוסף הוא מזכיר את אשתו האהובה רחל שמתה עליו בדרך. לדעת רש"י כוונתו של יעקב להתנצל על כך שהוא מבקש להיקבר בארץ בעוד שאת רחל הוא קבר בדרך אפרתה. מעבר לפניה האנושית של אב לבן ניבטת סיבה היסטורית-לאומית, רחל תבקש רחמים על בני ישראל בזמן שיגלו מן הארץ ויעברו סמוך לקברה. הסבר זה קיבע את דמותה של רחל בתודעה הלאומית הקולקטיבית.
- יעקב מבכר את אפרים הצעיר על פני מנשה המבוגר ממנו. זהו מוטיב חוזר בספר בראשית (יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, יהודה וראובן) – לא הבכורה הביולוגית קובעת אלא התכונות והסגולות של האיש והנסיבות ההיסטוריות-עתידיות.
- ברכת יעקב לבניו: יעקב 'מתחשבן' עם ראובן, שמעון ולוי על חטאיהם. כשיהודה שמע את זה הוא חשש (כך על פי חז"ל). אף על פי כן יעקב נותן לו את ברכתו ומייעד אותו כמנהיג העתידי. לאורך כל ברכה זו עולה הממד העתידי הרחוק.
- לאחר מות יעקב האחים חוששים שיוסף 'ישטמנו', ולכן הם משקרים ואומרים ליוסף שיעקב צוום שימחל להם (רש"י מציין שמותר לשנות מפני השלום). הפרופסור מציין שהם עדיין לא הבינו את רוחב ליבו ושיעור קומתו של יוסף. זאת ועוד, על פי הרמב"ן יעקב עד יומו האחרון לא ידע על סיפור המכירה, העובדה שיוסף לא סיפר לו על כך היא ראיה נוספת לגדולתו ורוחב ליבו.
- יוסף עונה להם: "התחת א-לוהים אני?". זה מעורר אסוציאציה לתשובת יעקב לרחל (בראשית, ל, א-ב). היא התלוננה לפניו ואמרה "הבה לי בנים" והוא השיב ברוגזה "התחת א-לוהים אנכי". הרמב"ן שם מביא את דברי המדרש (בראשית רבה, עא, י): זוהי אירוניה תנכית, באותה טענה שיעקב דחה את רחל, עתיד יוסף בנה לטעון כלפי בניו.
- דמותו של יוסף והמתח שבין הרוח והחיים: תומס מאן, ביצירתו 'יוסף ואחיו', מתאר את יוסף כמיזוג המושלם וההרמוני בין הרוח (הפן הרוחני המופשט) והחיים (הוויטליות והמרץ הארצי). לדעתו, פרעה מייצג את הניוון של הציוויליזציה המצרית ויוסף מגלה לו את הפן הרוחני-מוסרי שלו ושל אבותיו. יוסף מתאר בסיפור של מאן את אברהם כאיש ביניים, איש רוח שמסוגל לצאת להילחם בארבעת המלכים למען שלום האל והעולם.
- הפרופסור מסכם שמצעיר אגוצנטרי התפתח יוסף לאיש אנושי, תקיף וחכם. איש בעל תבונה מדינית שבה בעת ממשיך את השושלת הרוחנית-תרבותית של אבותיו. זוהי שלמות הרמונית שאחיו לא השכילו להגיע אליה.
- בסופו של הספר יוסף מזכיר לאחיו את הייעוד ההיסטורי ואת ממד העתיד שצפוי לעם ישראל. זה מכין אותנו לקראת ספר שמות – סיפור הפיכתה של משפחת יעקב לעם ישראל. שבת שלום
תרבות' 