אהבת נפש – סקירת ספר

בשנת 1979 יצא ספר קטנטן ודקיק לאור, ספר לא מוכר של סופר ישראלי ידוע, בשם יהושע בר יוסף. ספר זה משום מה לא מפורסם, אבל יש האומרים שהוא אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו על החברה החרדית אי פעם. אחד מחברי תרבוס קרא הספר ושלח לנו ביקורת נחמדה מאוד שנפרסם פה. תיהנו.

מאת שרוליק מוזס, ערך גרשון מושקוביץ.


בספרו אהבת נפש מפגיש אותנו הסופר עם דמותו של אשר הלפר, יהודי אשר גדל בשכונת מאה שערים בירושלים בשנות החמישים-שישים להורים פשוטים כשאביו היה מלמד תינוקות ואמו עקרת בית ממורמרת.

אשר גדל בצל צער הוריו אשר שיכלו את ילדיהם האחרים. ילדותו הייתה קשה חייו הובילו אותו בשנות העשרה לסוג של מרידה בדרך השקפת עולמם. הוא החל בקריאת ספרים חיצונים אשר הובילו אותו למסע סקרנות רב ולידיעה על העולם הגדול אשר הוסתר ממנו. עוניים המרוד של הוריו והיותו ילד יחיד הובילו לכך שכבר בגיל צעיר בחר ללמוד את מקצוע ה"סופרות" כדי שתהיה לו פרנסה.

בעקבות כך שהיה בידו מעט כסף, יכול היה לקנות לעצמו ספרים חיצונים שאהב ומהם הרווה את סקרנותו על הבנת העולם והמדע. ידיעותיו החדשות הובילו אותו למסקנות שונות ממה שהיה רגיל על האמונה באמיתותה של הדת ושמירת מצוותיו והוא הפך לחרדי אנוס (כאנוסי ספרד שהיו אנוסים לחיות בדת מסוימת נגד רצונם).

הוא נשאר חרדי במראהו ובהשתייכותו החברתית עקב הבנתו שיש מחיר מסוים לשלם בעקבות שינוי דרכו ומראהו שאותו לא היה מעוניין לשלם. למשל, לעזוב את החברה אשר אותה הוא מכיר ושגדל בתוכה היא החברה החרדית. בהגיעו לפרקו שידכוהו הוריו לבת הקהילה נערה תמימה וסבירה בת לאחד מחשובי הקהילה. על אף רצונו בשימור מקומו בתוך הקהילה, העניין לא מנע ממנו לספר לאשתו את מחשבותיו ואת אמונתו אשר נוגדת את דרך חייה ושל הקהילה שבה הם חיים. הוא הגיע עמה להסכם שבו הוא מתחייב לה על שימור שמירת המצוות וחיי הקהילה ובתנאי שבחדרו שלו יוכל להמשיך לקרוא בספריו.

הסופר מוביל את הקורא בנפתולי חייו של אשר, הקונפליקט בו הוא מתנהל, היותו איש מן הקהילה התורם לה מכספו והמשתתף באופן קבוע בפעילותה לבין היותו אינו-מאמין כל ועיקר בהשקפותיה של הקהילה, אמונותיה ודתה.

יחסיו הפנים משפחתיים היו טכניים אך חמימים, הוא פרנס בכבוד ובעין יפה את אשתו ונתן כבוד למשפחתה ולאביה. היא מצידה העלימה עין מהתנהגותו בחייו העצמאיים מהחברה שבהם נהג לקרוא בספרי ההשכלה וללכת בערבים למשחקי שחמט וישיבה בבתי עינוגים. רצונו של אשר להיות "פיין" עם העולם בו גדל וחי, לשמור על משפחתו מאוחדת ועל נישואין יציבים, כבודו בחצר הקהילה ועם "יצרו" של חכמת ההשכלה וסקרנות על הקורה בעולם ותענוגותיו.

אשר לא היה אנטי דתי, לא היה חשוב לו לצאת בשאלה באופן רשמי והוא לא ראה בכך ערך גדול. הוא הבין שלא ירוויח אושר גדול באשר יעשה מעשה שכזה שהרי פרנסתו, כסופר סת"ם וכקליגרף מומחה, פרנסה אותו בנדיבות. זו עבודה שלא יוכל להמשיך בה באם היה עוזב ונאלץ היה למצוא עבודה שמכניסה פחות וקשה בהרבה. מצבו כאיש אמיד ומעמדו החברתי הטו את הכף לטובת הישארותו בקהילה. בנוסף על שיקולים אלו, אופיו כאיש קר חסר רגשות עזים הקלו על קיום שגרת חייו על אף הניגודיות בין אורח חייו החיצוני והשקפת עולמו הפנימית.

תפנית העלילה מתרחשת כאשר חמיו מבקש ממנו ללמד את בנו חנא את מלאכת ה"סופרות". פגישותיו עם הנער הצעיר מטלטלים את חייו כאשר הוא מגלה שהוא נמשך אל הנער ומפגשיו עם הנער מעוררים בו רגשות עזים שלא הרגיש מעולם. עולמו התערער לנוכח גילוי נטייתו, עד עתה חייו היו נפרדים, חייו בתוך הקהילה מצד אחד וחייו כשיצא אל מכריו במשחקי השחמט מצד שני. אך אתה הוא לבד לגמרי בתחושותיו אלו הרי לו היה מדבר על נטייתו, הוא לא יתקבל ואף ידחה על ידי מכריו החילונים.


האם הסופר רצה להקביל את היציאה בשאלה ליציאה מהארון והאם אשר הוא הומוסקסואל וכדומה?

כשהסופר מתאר לקורא את מצב יחסי האישות של אשר ואשתו, הוא מתאר אותם כ"יוצא זיין" מצוות אנשים מלומדה, לעומת זאת, תיאור רגשותיו עזים כאשר הוא נפגש עם גיסו הקטן חנא.

האם הסופר רצה לדבר על הקושי של ההומוסקסואל שגדול מהקושי של האנוס, שהרי לאנוס יש מקום לפרוק את ליבו כשיוצא משערי החומות ונפגש בהיחבא עם אנוסים או חילונים. בעוד ההומו נמצא לבד עם עצמו בסיפור זה (מדובר על סוף שנות השבעים שההומוסקסואלים היו חוץ ללגיטימציה החברתית).  אולי האם הסופר דאג לתת לקורא תהייה על ייסורי מחשבה של אדם שהעולם החברתי (החרדי והחילוני, מבחינת שונותו ככופר וכבעל נטיה מינית שונה) סוגר עליו מכל צדדיו ואין מרגוע לנפשו בעולם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s